אין תשובה חד משמעית, אבל יש כללי אצבע.
אחרי המוני אירועים וחתונות אני חש שאוכל לתרום מניסיוני גם בשאלה זו בה מתחבטים זוגות רבים. בקרב חלק מהמתחתנים קיימת התפיסה שככל שהחתונה נגמרה מאוחר יותר, כך היא היתה מוצלחת יותר. לא בהכרח! יותר חשוב מהשעה בה מסתיימת החתונה, היא השאלה כמה אנרגיות טובות היו עד לרגע בו היא הסתיימה. שלא תבינו לא נכון – אני דווקא שמח להתפרנס משעות נוספות בחתונות המאחרות להסתיים, אך הפרנסה שלי אינה העיקר בערב שלכם.
רק אתם כמובן הם אלה שמכירים הכי טוב את החבר'ה שלכם ואת עצמכם. אם אתם והחבר'ה מהזן ה"קרחניסטי" – תוכלו למשוך כרצונכם, אך תזכרו – מרבית האנשים מגיעים בשעה מסויימת להרגשת מיצוי, הם מרגישים שהייתה חתונה נפלאה, שמחה ותוססת, אבל הם כבר מוכנים ללכת הביתה, להכנס למקלחת מרגיעה, ולהתכונן ליום הבא על משימותיו ומחוייבויותיו. אני בטוח שגם אתם הייתם כבר בכמה חתונות בחייכם והתנסיתם בחוויה.
בדרך כלל הרגשת מיצוי זו היא סביב אחת בלילה. כמובן שאתם עצמיכם, בסערת האופוריה של יומכם המיוחד מוכנים להמשיך עד הבוקר, אבל כדאי שתזכרו – גם עליכם עבר יום קשה!!!
מאיין אני מגיע להבנה זו? פשוט. הרי אחרי שמסתיים האירוע החברה מתיישבים אצלי באוטובוס ומדברים, ולא אחת שמעתי דברים בנוסח: "וואי, הייתה חתונה פצצה, אחת החתונות אם לא ה…!!! אבל השעה האחרונה, כשהחזיקו אותנו כ"שבויי הסעה" הייתה די מבאסת..!! הייתי מסיים\ת את הערב בכיף שעה קודם.." גם צפייה במקרים מסויימים במה שמתרחש באולם לקראת סיום, כשקורה שמרבית החבר'ה יושבים בצד שבורים וחולמים על המיטה שבבית ומיעוט של בודדים שורדים ברחבה, מעידה שרצוי לסיים כדי להשאיר את הטעם הטוב והחוויה המופלאה אצל כולם.
הכי חשוב הוא שהאירוע שלכם יחרת בזיכרונם של החברה כמענג וטוב! תהיו ערניים למצב אורחיכם ולצרכיהם. אם דווקא השעה המאוחרת היא זו שממלאת את החבר'ה באושר – המשיכו.